בן מרקו ורוזה. נולד ביום כ"ו באייר תרצ"ב (1.6.1932) בסופיה, בירת-בולגריה. אשר בא לארץ לבדו באניית-מעפילים בקרב צעירים בראשית 1948. האניה נתפשה על-ידי הבריטים ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בחודש אפריל, בעיצומה של מלחמת-הקוממיות, שוחרר אשר; משפחתו הגיעה לארץ בסוף 1948. בהגיעו לגיל-הגיוס נכנס למערכות-צה"ל ונתן את שירותו הסדיר. כתום שנתיים נרשם לצבא-הקבע ושירת בדרגת סמל. לאחר-מכן שירת במשרדו של קצין העיר חיפה והועלה לדרגת רב-סמל. כאשר פרצה מערכת-סיני היה בין הלוחמים ולקח חלק פעיל בקרבות. נפטר ביום כ"ה במרחשון תש"ך (26.11.1959) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה ותינוק. אחיו משה (סטשי) ז"ל, היה אחד מן השלושה שנפלו בקרב השני על מצודת-הכ"ח בנבי-יושע בימי מלחמת-הקוממיות.